החוקים והתקנות השונים קובעים מתי קיימת חובה להתייעץ עם מורשי הנגישות ומתי חובה לקבל את אישורים. במקרים רבים, בשל מורכבות מלאכת ההנגשה מומלץ (אם כי לא חובה) להתייעץ עם המורשים.

מורשי נגישות נושאים תעודה מיוחדת של מורשי נגישות המוענקת על ידי משרד הכלכלה לאחר שעמדו בתנאים אותם קובע החוק, הכוללים בין היתר, הכשרה מקצועית, עמידה בבחינות ורישום בפנקס מורשי נגישות.

מורשה נגישות מטעמנו ילווה את הנגשת המבנה משלבי הייעוץ והתכנון ועד יישום הדרישות בשטח, בהתאם לצרכי הלקוח.

לאחר יישום דרישות הנגישות בהתאם לחוות הדעת של מורשה נגישות יקבל בית העסק אות עסק נגיש בו יוכל להתהדר בחזית העסק.

אנו מציעים שירותי הנגשה הן בתחום נגישות מתו"ס והן בתחום נגישות השירות.

נגישות מתו"ס עוסקת בהנגשת הסביבה הבנויה, שכן ישנה חשיבות כי המבנה יהיה נגיש וכך גם הגישה אליו וסביבתו. על כן שאנו בוחנים את נגישות המבנה אנו מתייחסים הן ליכולת של אדם בעל מוגבלות להגיע למבנה והן ליכולת להתנייד במבנה באופן עצמאי ומכובד. כך גם אנו נבחן את האפשרות של אותו אדם להתנהל באופן עצמאי בשטחים הפתוחים בסביבה הבנויה כדוגמת פארקים, מתקני ספורט ובתי עלמין.

נגישות השירות עוסקת בהנגשת המקומות בהם ניתן שירות לציבור והנגשת אופן אספקת השירות לאנשים עם מוגבלות במסגרת השירות הניתן לכלל הציבור, כך שיוכלו לצרוך את השירות באופן עצמאי ומכובד, במקום ובמועד שבו הוא ניתן לכלל הציבור.

 

נגישות הסביבה הפיזית והחברתית הם תנאי הכרחי לפתיחת שערי החברה לאנשים בעלי מוגבלות.

החוק לשוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלות מבקש לאפשר את השתלבותם העצמאית בחברה ללא צורך בסיוע או ליווי – לשם כך יש לערוך התאמות נגישות העונות למגוון רחב של מוגבלויות.

מורשה נגישות מתו"ס מטעמינו יסייע בזיהוי ובהתקנת התאמות הנגישות הנחוצות שיש לערוך במבנה על מנת שיעמוד בדרישות הנגישות.

כך לדוגמא, התאמות נפוצות עבור אנשים עם מוגבלות פיזית: תכנון/ תוספת מעלית, רמפה, השירותים מותאמים וכו'. התאמות נפוצות עבור אנשים בעלי לקות ראייה ושמיעה, לעיוורים ולחרשים:  שינוי בטקסטורה של הרצפה לאיתות על שינוי מפלסים, התקנת ידיות אחיזה, התאמה אקוסטית, אוזניות עם הדרכה, תרגום לשפת הסימנים, מערכת כריזה, מידע בכתב ברייל וכדומה.

החוק קובע לוחות זמנים להנגשת מבני ציבור קיימים על מנת להקל את המעמסה הכלכלית והתפעולית בעריכת התאמות נגישות:

מקומות ציבוריים קיימים (בניינים ומקומות שאינם בניינים):

  • בבעלות רשות ציבורית (שאינה רשות מקומית) – עד 1 בנובמבר 2018.
  • בבעלות רשות מקומית – עד 1 בנובמבר 2021.
  • בבעלות אחרת (כגון חברה, עסק פרטי, עמותה) – עד 1 בנובמבר 2017.

שירותים ציבוריים:

  • אם הם ניתנים על ידי רשות ציבורית או רשות מקומית – עד 1 בנובמבר 2018.
  • אם הם ניתנים על ידי גורם פרטי (כגון עוסק פרטי, חברה, או עמותה) – עד 1 בנובמבר 2017.

על מנת להבטיח קיום נגישות במרחב הציבורי ננקטת פעילות של הטמעה מצד אחד ופיקוח ואכיפה מצד שני.

מנגנון ההטמעה פועל להעברת המידע לציבור החייב בהנגשה, לציבור הצרכנים ולכלל הציבור. כמו כן, ישנה הכשרה נרחבת של מורשי נגישות מטעם משרד התמ"ת על מנת שיעזרו לאלו החייבים בנגישות להטמיע את דרישות הנגישות הקבועות בחוק.

מנגנוני הפיקוח והאכיפה משולבים זה בזה, כאשר ישנו פיקוח מצד הרשויות המקומיות על הבנייה החדשה, המחייבת כל מבנה חדש שמתוכנן או נבנה לקבל אישור נגישות מטעם יועץ מורשה נגישות. כמו כן קבלת רשיון עסק מטעם רשות מקומית מותנה בהוצאת אישור נגישות. בתחום האכיפה רשאי אדם בעל מוגבלות לתבוע את החייבים בנגישות על הפרה של חובת הנגישות. בית המשפט רשאי לפסוק לתובע פיצוי כספי אף ללא צורך בהוכחת נזק. במישור הפלילי יבצעו פקחי נגישות סריקות ברחבי הארץ אם נמצאה הפרה של דרישות אלה, יחידת הפיקוח בנציבות מוסמכת להוציא ″צו נגישות″ למקום או לשירות, שבו מפורטות ההתאמות שיש לבצע, ולוח זמנים לביצוען. צו הנגישות הינו צו מנהלי שהפרתו עשויה להביא להגשת כתב אישום פלילי, וסנקציה הכוללת קנס מתמשך לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

מבני ציבור לדוגמא:

  • הנגשת מוסדות להשכלה.
  • הנגשת בתי ספר.
  • הנגשת מרפאות.
  • הנגשת מוסדות בריאות וכו'.